באטמן: האש – ביקורת ללא ספוילרים

אם יש שדה שבו די.סי ממשיכים באופן קבוע לייצר מוצרים איכותיים, זה שדה סרטי האנימציה. אין ולא יהיו ככל הנראה מתחרים לדי.סי בכמות העיבודים הנאמנים למקור בסרטים וסדרות אנימציה לאורך השנים. כאשר הוכרז שדי.סי הולכת לשחרר אדפטציה לאחת מריצות הקומיקס האהובות של באטמן בכל הזמנים, באטמן Hush, כל חובבי האנימציה של די.סי שמחו במיוחד, וגם אנחנו.

הכתיבה של ג'ף לואוב, יחד עם האומנות המדהימה של ג'ים לי האגדי, הפכה את הריצה הזו לחובה עבור כל חובב באטמן, ולרוב היא גם משמשת מקום טוב להתחיל עבור מי שמעולם לא קרא קומיקס. גם אם אתם לא מכירים את ההיסטוריה המסובכת של באטמן בקומיקס, אתם יכולים להיזרק לתוך הסיפור הזה ולקבל סיפור מרגש, מלא באקשן ונבלים ידועים וכך להתאהב בכול העניין הזה שנקרא קומיקס.

אנחנו נתחיל מהסוף. סרט האנימציה "באטמן: האש" לא טוב כמו הקומיקס. לחלק זה ישמע אולי כמו משהו מובן מעליו, אבל לטעמנו היו סרטים שהשתוו לסיפור המקור שלהם ואפילו עלו עליו (אנחנו מסתכלים עליך "רד הוד"), וכמובן שהיו כאלו שגרמו לנו לתהות למה אהבנו בכלל את סיפור המקורי (אנחנו מסתכלים עליך "קילינג ג'וק"). הבעיה המרכזית שלנו עם האדפטציה הנוכחית היא שהיא עושה שינויים שלכאורה לא היתה שום סיבה לעשות. היא מחליפה דמויות בדמויות אחרות, מבטלת חלקים מהותיים ומשנה לחלוטין את הסוף. היינו יכולים להיות בסדר עם העובדה הזאת אם לטעמנו השינויים היו מהווים שיפור, אבל זה לא המצב. כמעט כל שינוי שנעשה הרגיש לא נחוץ ונחות משמעותית מהסיפור המקורי.

זה לא אומר שהסרט לא טוב, למעשה הוא טכנית די טוב, ומי שלא קרא את הסיפור המקורי ייתכן שאפילו מאוד יחבב את הסרט, אבל מי שקרא ללא ספק יגרד את הראש וישאל את עצמו "למה? למה הם עשו את זה?". התשובה אגב פשוטה: רוב השינויים נעשו כדי להתאים את הסיפור ליקום האנימציה המשותף של סרטי די.סי. זה שהתחיל עם "ליגת הצדק: מלחמה". יש דברים שקרו בסיפור המקורי שפשוט לא יכולים לקרות עם היקום הנוכחי, אם זה כי הדמויות לא הוצגו ואם זה כי סיפורים שלמים לא קרו. ניתן דוגמה אחת שלא מהווה ספויילר: בקומיקס לדמות 'האנטרס' יש תפקיד יחסית משמעותי. אבל ביקום האנימציה המשותף, האנטרס טרם הופיעה, אז את מקומה החליפה באטגירל לסצנה קצרצרה אחת, ובכול שאר הסרט היא לא הופיעה כלל. זאת רק דוגמה קטנה, אבל השינויים הופכים למשמעותיים יותר לקראת הסוף כאשר הקליימקס של הסרט שונה מהותית מהמקור.

השינוי היחיד שעוד איכשהו אהבנו היה הדגש הגדול יותר שהסרט שם על הקשר של באטמן וקאטוומן, והדרך שבה הדברים הסתדרו בינהם בסוף נראתה אורגנית יותר מזו שהיתה בקומיקס. למרות שגם שם, מכיוון שהסרט לא כולל את המונולוג הפנימי של באטמן, אנחנו כצופים לא מקבלים מבט לאיך שברוס וויין באמת מרגיש.

מבחינת האנימציה מדובר בשיפור על כמה מהסרטים האחרונים של די.סי, שהרגישו קצת על הצד הזול יותר. זאת עדיין לא אנימציה מרהיבה אבל היא עושה צדק לדמויות ולסיפור ובהחלט תואמת לסרט על באטמן (אף אחד הרי לא ישתווה לאומנות של ג'ים לי על דפי הקומיקס).

אז האם אנחנו ממליצים על הסרט? אם לא קראתם ואתם לא רואים את עצמכם מרימים ספר קומיקס בחייכם, אז כן בטח, זה חמוד ומהנה. רק קחו בחשבון שהסיפור בסופו של דבר שונה מאוד מהמקור. אם קראתם – אתם תאהבו את החצי הראשון ולקראת הסוף תמצאו את עצמכם ככל הנראה מחפשים את העותק שלכם של הקומיקס כדי לקרוא שוב איך זה אמור להסתיים.

ציון סופי: 6.5/10

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.